הילד מפונק

כשאנחנו הורים צעירים ורוב גם חדשים לילד ראשון אנחנו עושים המון טעויות בשל חוסר הניסיון שלנו בגידול הילדים, אנחנו מקבלים המון עצות מהסביבה איך להתנהג איתו, מה כדאי ומה אסור. אנחנו שופכים עליו ים של אהבה ובלי לשים לב גם מפנקים אותו יתר על המידה.

תוצאה של פינוק יתר הוא שהילד יהיה חסר כלים וניסיון, לרוב אתם ההורים תנסו לפתור לו את הבעיות כדי שלא יתמודד עם מצבים שהוא נתקע בהם במקום לתת לו לנסות ולפתור אותם בעצמו.

 הוא מרגיש שהוא מרכז היקום (והוא צודק מבחינתכם) וכל מה שלא ישיג ילווה בבכי ובצעקות, מצב כזה עלול להיות מאוד בעייתי בעתיד הילד שיבין שלא באמת העולם סובב סביבו, והבעיות לא נפתרות מעצמן והפסד הוא בהחלט תרחיש שיכול להתממש, ההתמודדות שלו עם העולם האמיתי תהיה קשה ויתר מילד שמקבל כלים, מכיר גבולות ונושא אחריות למעשיו.

אז מה עושים? הציבו גבולות לילד והיו נחושים בהם, ילדים אוהבים עקביות ולדעת שיש על מי לסמוך על מי שיודע מה הוא עושה. תנו לילד לעשות דברים לבד ולהתמודד, גם אם הוא נכשל עודדו אותו על הניסיון, אם לדוג' הוא רוצה להגיע לסלון ומתחיל לצעוק ידיים תנו לו להגיע לשם בעצמו ועודדו אותו על שעשה זאת. אל תתנו לו התייחסות מיוחדת ו"פרסי יחס" על זה שהוא בוכה וצועק. תנו לו להרגיש שאתם סומכים עליו ושהוא מסוגל להתמודד. שפכו עליו ים של אהבה אבל בשום אופן לא לעשות עבורו את מה שהוא יכול לעשות בעצמו.

המאמר לא מחליף ייעוץ עם רופא או אחות מוסמכת

כולנו רוצים שלילדים שלנו יהיה ביטחון עצמי טוב, אז מה חשוב לדעת על הקניית ביטחון לילד

הילד לומד ממכם הכול, שימו לב להתנהגות שלכם ולמילים שאתם מוציאים מהפה, תשתדלו לשמור על שפה חיובית מקדמת ועודדו אותו כמה שיותר, לדוג' אם תחזרו על המילים שיהלד בכיין, אז הוא יהיה בכיין, אם תגידו לילד שהוא מפריע, מציק או לא עוזר הוא פשוט יבצע את מה שאתם אומרים. הרבו בשפה חיובית כמו, אתה עוזר לי, אתה חרוץ, אין דבר שלא הצליח עשית יופי של השתדלות.

זכרו שתפקידכם הוא לא לפתור את הבעיות של הילד אלא לתת לו כלים להתמודד עם בעיות לעתיד שלו, אם לדוג' לילד יש בעיות בבית הספר ותלכו לטפל בעצמכם בבעיה, הילד הרוויח משהו מאוד נקודתי אבל הפסיד שיעור חשוב בהתמודדות, ולכן תפקידכם הוא להסביר לילד מה הבעיה ומה האפשרויות שיש לו לפתרון הבעיה.

אל תייצר השוואות מיותרות, מול חברים של הילדים או מול בני המשפחה, זה האומנם נותן תחושה של יצירת תחרותיות ועידוד לשאיפה גבוהה יותר, אולם זה יוצר תגובה הפוכה של תחושת כישלון.

מאמר זה לא מחליף ייעוץ עם רופא הילדים או אחות מוסמכת.

לילד יש עצירות וזה נורא מעצבן לראות אותו מתאמץ וסובל בכל פעם שהוא עושה צרכים. 

אם הילד לא עושה צריכים לעיתים תקופות, הקקי מתחיל להתייבש במעיים, מה שגורם לכאב בזמן היציאה מפי הטבעת.

ובגלל שיש כאב, הילד חושש להוציא ומשאיר אותו שוב בפנים, זה מעיין גלגל שחוזר על עצמו.

במקרים קלים של עצירות, ניתן לתת לילד לשתות חלב, והרבו במזונות עם הרבה סיבים, כמו לדוגמא לחם מלא, אפונה, שעועית, שזיפים, משמשים, עגבנייה עם שמן.

מאמר זה לא מחליף ייעוץ עם רופא המשפחה או אחות מוסמכת.

הילד התחיל לעשות בעיות? בשעה טובה הוא בן שנתיים. יש הקוראים לזה גיל שנתיים האיום.

הילד בעצם בודק אותם, מה מותר לו מה אסור, עד איפה אפשר ללכת. מצד אחד הוא מרגיש כבר שהוא יכול לעשות דברים לבד הוא מעוניין בעצמאות שלו ומצד שני הוא מתוסכל מהעובדה שהוא לא מצליח לעשות הכל כמו שהיה רוצה. משתמש בלא רוצה, התפרצויות בכי, נשכב על הרצפה ועוד דרמות (אל תשכחו אם אין קהל אין הצגה)

את המרד הזה לא ניתן למנוע אולם לקצר ולהתמודד, גלו כלפיו הבנה, תעודדו אותו כשמצליח גם בדברים קטנים ובמקומות שהוא בוחר לשתף פעולה. הציבו לו גבולות, ילדים אוהבים גבולות הם מרגישים שם בטוחים ומוגנים, הם אוהבים שיגרה ואחידות. לכן חשוב שתעמדו על שלכם בנושאים החשובים והקפידו להיות מאוחדים בגישות ובהחלטות (גם אם מאוד בה לכם להעיר לבן הזוג באותו הרגע) הסבירו לו מה מותר ומה אסור ומדוע, עמדו על שלכם כשאסור. חשוב מאוד מאוד שתזכרו לא לתת התייחסות וחשיבות לבכי והדרמה שיוצר, תנו לו כמובן חבל לרדת מהעץ שהוא מטפס אליו. תהיו רגועים ואל תראו לחוצים כשיש בכי והיסטריה.

בקיצור: תנו לילד תחושת סמכות, וביטחון שיש לו על מי לסמוך, יהיו סבלניים ואחידים. בלי זיגזוגים

 אין המאמר מחליף ייעוץ עם רופא ילדים או אחות מוסמכת

מה כדאי לדעת על יבלות?

יבלות בדרך כלל נפוצות אצל ילדים מעל גיל שנתיים וחצי, והם נגרמות בגלל נגיף. הן בדרך כלל צצות על הצבעות הידיים והרגליים אבל הם יכולים להיות על כל מקום אחר (גם על איבר המין)

כמובן שיבלות יכולות להיעלם מעצמן אולם לא מומלץ להזניח, כדאי לטפל ביבלת כאשר היא קטנה ומיד ראינו אותה, חשוב להבין שהם מדבקות ויש גם טיפול בעזרת משחות של מצריכות מרשם רופא. בכל מקרה כדאי ללכת ולהיבדק.  יש מקרים שרופא הילדים יבקש התערבות כירוגית או טיפול בעזרת הקפאה.

אם לאחרונה צצו משפטים כמו לא אני שברתי את הצמח של סבתא, כנראה שהילד שלכם הגיע לגיל 3, ילד לומד לשקר כדי להקל סיטואציה או מצב שנגרם בעקבות מעשה כלשהו שהילד עשה ומנסה "לטאטא" את הבעיה בעזרת שקר, או להימנע מעונש או כעס של ההורים, אז כדאי להתמודד?

ראשית, חשוב להיכנס לראשו של הילד ולהבין מה המניע שלו לשקר, אם אין מניע נגלה לעין או אפילו נסתר, כדאי גם לבדוק עצמנו אם מדי פעם אנחנו משקרים שקרים קטנים שהילד מבין אותם ומתעלם מהם באותו רגע, אם נכון הדבר כדאי לשנות אצלנו את ההתנהגות.

אם השקר נעשה בעקבות טעות אנוש, אפשר להסביר לילד שאפשר לטעות כולם טועים (גם אמא ואבא) ואין צריך לפחד מהאמת.

אם השקר נעשה בעקבות משהו שביקשו ממנו לא לעשות ובכל זאת נעשה, הסבירו לילד כי אתם רואים בחומרת השקר יותר מחומרת המעשה, ותנו לו להבין שהוא יכול להרוויח או לצאת בזול אם יגיד את האמת, כמובן תנו לו חבל טיפוס כמו לדוג' מי שפך את האוכל של הדגים לקערה? במצב שיענה אמת, מותר לתת עונש אבל השתדלו להפחית אותו משמעותית, ככה שישתלם לו להגיד את האמת גם בפעם הבאה.

בהצלחה.

גיהוק נגרם כאשר בולעים אוויר, לכן זה שכיח אצל תינוקות האוכלים מבקבוק .אין הדבר מזיק או מפריע אולם יש לעצור את האוכל כדי שלא יפלוט או יחנק. המתינו כמה רגעים ושנו את תנוחת ההשכבה זה יפסיק לאחר עשר דק'. תוכלו לעזור לו עם תפיחות קלות על הגב.

כמובן שמאמר זה לא בא להחליף התייעצות עם אחות או רופא ילדים.

הגעתם לשלב בו אתם חושבים לגמול את הילד מהחיתול, כניסה לגן מאוד מזרזת את ההחלטה הזו ובגלל המחשבה שהילד לא ישכח להחלפה על ידי הגננת או הסייעת. אין מומלץ לגמול את התינוק בגיל צעיר מפני שהוא לא תמיד שולט על הסוגרים, והרגשת ההחמצה של ההורים עלולה לגרום לילד תחושת אי נוחות.  אל תתעקשו איתו במידה ואתם מגלים התנגדות מצידו. 

אז מתי בכל זאת נדע אם הוא מוכן לגמילה?

כמובן אם הוא יכול להודיע לכם מראש קקי / פפי

החיתול בדרך כלל יבש, והקקי בדרך כלל יוצא בזמן קבוע.

מתיישב על סיר שיש בחדר או בסיר של הבובה.

רץ אחריכם ומגלה עניין בשירותים

בדרך כלל הגמילה תעשה לאחר גיל 2 ועד גיל 4

)תעודדו את הילד ושבחו אותו בכל התקדמות הגמילה (התיישבות על הסיר עם בגדים, יושב ומשחק בסיר, רוצה להחליף את החיתול על הסיר, מתעניין בשפיכת הקקי לשרותים) תאפשרו לו להתבונן בכם עושים את הצרכים, ככה הם למדים הכי טוב.

תדאגו להחליף את כיסוי המיטה ככה שאם יברח לו באמצע הלילה ניקוי המזרן יהיה קל יותר. וקחו את התהליך בכיף גדול, התחשבות והרבה סבלנות.

כמובן שמאמר זה לא בה להחליף ייעוץ עם רופא או אחות.

בהצלחה.